חוק חדלות פירעון – החוק החדש להליכי פשיטת הרגל

נכון להיום [27.08.19] הליך פשיטת רגל בישראל מוסדר בפקודת פשיטת הרגל, פקודה ישנה שאומצה עוד מתקופת המנדט הבריטי [להלן: "הפקודה"]. בשעה טובה המחוקק החליט לעדכן את הפקודה הישנה ובתאריך 15.09.19 יכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018, חוק  עדכני ורלוונטי  שמסדיר מחדש את הליכי פשיטת הרגל [להלן: "החוק החדש"].

במאמר זה נסקור בקצרה מספר הבדלים מהותיים בין החוק החדש לפקודה בהליך פשיטת רגל.

מגמה של עזרה וטיפול בחייב:

בשנים האחרונות השתנתה התפיסה לגבי אדם שנקלע לחובות. בעבר נתפס אי תשלום חוב כפגם מוסרי והמגמה העיקרית הייתה של גבייה אגרסיבית מאדם שחמק מהתחייבויותיו תוך טפיחת החוב בהוצאה לפועל עם ריביות פיגורים כמעין "עונש" לחייב, ואילו כיום אי תשלום חובות נתפס כמעין "תאונה כלכלית" [מבינים שפעמים נקלע אדם לחובות עקב התנהלות כלכלית לקויה / הימור עסקי לא נכון / נפל קורבן ל"עוקץ"] וכמו כן מכירים כיום באחריותם של אותם גופים שנותנים אשראי ללא הגבלה ומבלי לבדוק כראוי את יכולת הפירעון של המלווה. משכך, המגמה בחוק חדלות פירעון הפכה מרוככת יותר בדגש על שיקומו הכלכלי של החייב, שילובו במרקם החיים הכלכליים וטיפול מעמיק יותר בחייב על מנת שלא יחזור שוב בעתיד למצב של חובות.

העזרה לחייב באה לידי ביטוי בלשכות ההוצאה לפועל בין היתר בשינויים הבאים:

1. תיקון חקיקה [תיקון 57 לחוק ההוצאה לפועל] שמאפשר לחייבים העומדים בתנאים מסוימים לקבל מרשם הוצאה לפועל צו הפטר [מחיקת חובות] מבלי להיכנס להליך פשיטת רגל. תוקפו של תיקון זה צפוי להתבטל בקרוב עקב חוק חדלות פירעון החדש.
2. בחובות של עד 150,000 ₪ הליך חדלות פירעון [שבסופו ייתכן ויכריזו על החייב כפושט רגל] מתחיל בניסיון לגישור כאשר רשם ההוצאה לפועל יושב כמגשר ומנסה להביא את הצדדים להסדר פשרה לסילוק החובות.
3. החל מכניסת החוק החדש לתוקף לא יהיה עוד "חייב מוגבל באמצעים" על כל ההשלכות הנובעות מכך!!

סמכויות שיפוט בהליך חדלות פירעון – פשיטת רגל:

עד לחוק החדש כל הליך פשיטת רגל היה מתנהל אך ורק בבית המשפט המחוזי אפילו פשיטות רגל על חובות קטנים של עשרות אלפים בלבד, בעוד שככלל ולמעט חריגים תביעה אזרחית מוגשת לבית המשפט המחוזי רק מסכום של 2,500,000 ₪ ומעלה, מה שהיה גורם לעומס רב על בתי המשפט המחוזיים בניגוד לכל הגיון.

החוק החדש מפזר את הסמכות לדון בהליכי חדלות פירעון בין בית המשפט המחוזי, בית משפט השלום ולשכת ההוצאה לפועל באופן שצפוי להוריד משמעותית את העומס הדיוני, לפשט את הפרוצדורה ולייעל את ההליכים עבור כולם וזאת לפי החלוקה הבאה:

• חובות של יחידים המסתכמים לסך של עד 150,000 ₪ [כולל הצמדה וריבית] ומינימום 50,000 ₪ [מטעמים מיוחדים שיירשמו לפעמים גם פחות] – סמכות השיפוט הנה ללשכת ההוצאה לפועל בעוד שההליך מתנהל כולו ע"י רשם ההוצאה לפועל בשיתוף של מנהל מיוחד שימונה בתיק וכינויו לפי החוק החדש "נאמן". במקרים מסוימים תידרש התערבותו של כונס הנכסים הרשמי שכינויו לפי החוק החדש הוא "הממונה".
• חובות של יחידים המסתכמים לסך של למעלה מ- 150,000 ₪ – סמכות השיפוט הנה לבית המשפט השלום בשיתוף הממונה וכן נאמן שימונה בתיק.
• הליך חדלות פירעון כלומר פירוק של תאגידים [חברות, עמותות וכו'] – סמכות השיפוט היא לבית המשפט המחוזי בשיתוף הממונה וכן מפרק שכינויו לפי החוק החדש כאמור "נאמן".
• החוק החדש מרחיב משמעותית את סמכויותיו של הממונה אולם נראה כי מרבית מסמכויותיו הנוספות של הכנ"ר באות בעצם להגשים את הפרקטיקה המשפטית שהייתה נהוגה עד כה בכל מקרה, כך לדוגמא: עד כה הממונה היה נותן צו הכינוס שכינויו לפי החוק החדש "צו לפתיחת הליכים" במסגרתו קובע את התשלומים החודשיים של החייב אך בית המשפט אמור היה לאשר את הצו ואת התשלומים כאשר בפועל האישור לרב היה כמעין "חותמת גומי" ורק בשלב מתקדם היו בוחנים מחדש את גובה התשלומים החודשיים שנקבעו. החוק החדש "חוסך" בפרוצדורה ומעניק לממונה את הסמכות לתת צו כאמור ולפסוק תשלומים חודשיים ללא צורך באישור של ביהמ"ש.

שינויים של מונחי יסוד:

אם נקלעתם לחובות ואתם מחפשים עורך דין שמכיר היטב את ההליכים המשפטיים והנפשות הפועלות, עורך דין שיתאים לכם את הדרך הנכונה והיעילה ביותר לצאת מהחובות ולפתוח דף חדש בחיים, הגעתם למקום הנכון!

לפגישה ללא התחייבות השאירו פרטים ואנחנו נחזור אליכם בהקדם האפשרי